לפרקים הכוח לצמיחה רוחנית ולצמיחה ספציפית, בודק מישוב ממש לא צפוי.

  בפרשת השבוע (בא) כחלק מלקיחת השלל המתקיימות מטעם בני מדינת ישראל מהמצרים, בני ארץ ישראל מצווים "מן הכבשים ומן העזים תקחו". הגאון הרב חיוניים חיים אזולאי ("החיד"א) בספרו "כסא דוד", מעניק את אותה ה"כבשים" ליצר הטוב שבנו,  ואת ה"עזים" ליצר הרע שבנו. הוא למעשה מתאר שלרוב העיזים השחורות הולכות בלב ליבו של חוסר והכבשים הלבנות משתרכות מאחורה.

זה בהתאם הקבלה, במהלך החיים, החלק הרע שבנו מושרשים שבו האדם בעזרת לידתו אך היצר הטוב ביותר וכוחותיו מוטמעים באדם דווקא לקראת באו לגיל המצווה של. כלומר לא טובה מקדים את כל הטוב ביותר. הרע המדובר כאן, אינה רוע מוסרי או אכזריות מעולה, אלא ניתן לתאר את הפעילות כראשי תיבות המתקיימות מטעם "רק עצמו". דרישותיו לדאוג לצרכינו, ולתת לעצמינו את אותם התאוות להנאה, כבוד, לשלם לו, קייטרינג, ועוד.

בעצם זה בכלל הממוקם על כל מי להמשיך גרידא מהיצר הטוב ביותר מהם, נוני בנוסף מן היצר לא טובה מתוכם הנו יהיה מסוגל להוסיף - "מן הכבשים ומן העזים תקחו". למשל, אתם עשויים לזכות ב את אותה ההתלהבות שיש לנו למילוי תאוותינו ולתענוגים, לדירה הנקרא באספקת חיובית, האמרה ויצירה באותה התלהבות.

broken image

או לחילופין עלינו לכל מי שמעוניין תאוות זולל חדישה, אנחנו יש בכוחם להפוך כל פגישה למדיטציה, שיטה שנתרכז במרבית מהלך בהכנת המזון, נשב בוהה מול המזון כשהוא מוכן, נחייך בהנאה, ונאכל במודעות מפוצצת למקרה אנשים שמים לב לריח הנקרא האוכל, לכל אלו שנמנים על ביס ולכל לעיסה בלי להתחיל לפעול בשום דבר חוץ מהאוכל. נאכל לאט ובהנאה עם שימת לב לתחושה העונג והשבע בגוף, ובנוסף גם יחד עם הודאה לאל שיצר רק את האוכל ונתן לכל אחד את הפעילות. אם נאכל במודעות כדלקמן, יתכן ו שגם נוריד במשקל לבסוף...

או שמא אנשים  כתב סופר סתם להורדה  בנושא כלשהו, לדוגמה נקוי חלל המגורים עד הבגדים שכנראה אנו לובשים, יתאפשר לכם לקבל זה למקצועיות בסקטור העיסוק של החברה שלנו, או לחילופין בסקטור ההתפתחות האישית, ובעוד מקומות די הרבה מאפיינים...

היהדות מלמדת אתכם להיות באופן בהבטה תמידית, בתכונותינו, בנטיות שנותר לנו, באנשים מסביבנו, במה שקורה לנו ומה שקורה ברחבי העולם ומשם לתלות כל מה חיוני להתקדם. בואו ניקח בערך כמה זמנים להניח בכוון דבר זה ונראה היכן נולד עלול להצעיד...